Pardess <  Pardes <  Paredes  =  פרדס < פארדיש <  פארידיס

:שורשי המשפחה

מוצאה של משפחת פרדס  מצפון מערב ספרד

      .Palencia במחוז  Paredes de Nava  מהעיר

.עם גרוש ספרד בשנת רנ"ב 1492 מגיעים אבות המשפחה לארץ ישראל

משפחת פארידיש-פרדס – שורשים ומקורות                                              

במאה ה14- מוצאים אנו מושב יהודים בפרידיש וזאת ממכתב הרא"ש משנת ס"ה- 1305: אתה רבי יעקב ברבי משה דבאליניסיא  Palencia …על ענין הערוב…ואתה אסרת אותו לקהל פרידיש Paredes …ובהערה 18 דף 514 מצוין: 'המקום הוא:Paredes de Nova  בהגמוניה פלנסיה Palencia בצפון מערב ספרד.

(מקורות: היהודים בספרד הנוצרית, בער יצחק, הוצאת עם עובד, 1965, עמוד 187).

 במאה ה15- עם הגרוש ברנ"ב- 1492 מגיעה המשפחה לארץ ישראל, לצפת.

 במאה ה16- מוצאים את "משפחת פארידיש שהיתה ותיקה בצפת" ו'נמצא שטר שנכתב בשנת שמ"ח- 1588 וחתומים בו שלמה דפארידיש ושלמה שימון" (דור אחד בארץ, בניהו מאיר, הוצאת הרב נסים, תשמ"ח,עמ'קטו)

 במאה ה17- בשנת ת"כ1660- מוצאים את רבי משה פארידיש בצפת. "בשנת תט"ו- 1655 בתורכיה עם רבי יהונתן גלאנטי. הם היו באיזמיר והסכימו על שו"ת מהר"י בירב ומתברר שהיו גם באיטליה" בנו של רבי יהונתן גלאנטי רבי משה גלאנטי, הרב המג"ן, היה הראשון לציון הראשון בירושלים תכ"ה-תמ"ט1665-1689-.

(מקורות: דור אחד בארץ, בניהו מאיר, הוצאת הרב נסים, תשמ"ח, ק, ק"א, קיד, קטו, קסט, רנא).

 במאה ה18- כשהדלדל הישוב היהודי בצפת עקב המגיפה בשנת תק"ז1747- והרעש בשנת תקי"ט1759- נדדה המשפחה דרומה לירושלים וצפונה לארם צובא. (מקורות: האינצקלופדיה העברית, כרך כ"ה, עמוד 858)

 במאה ה19- בשנת תר"ט1849- חוזר רבי אליהו פארידיש שנתייתם מהוריו, עם  אחיו אברהם לירושלים.

בשנת תר"י1850- מוצאים בירושלים את רבי יהושע פרדש הי"ו ס"ט אשר חתם על גורל עזבונו של הגביר אליהו חאטים. (מקורות: חכמי ירושלים, גאון מ.ד. הוצאת ועד העדה הספרדית תשל"ו1976- עמוד 50).

 רבי אליהו פארידיש – למד תורה וגפ"ת מפי המקובל הגאון רבי וידאל קואינקה (1) ובראות מורו שקדנותו בגפ"ת למדו פרק בחוכמת הקבלה ונתן לו את בתו שרה מירקאדה לאשה. נתפרסם כהרב הכולל המתחסד עם קונו, מראשי ישיבת חסידים 'חסד-אל' ובסוף ימיו בק"ק מקובלים 'בית-אל'. וזה קטע שכתבו עליו רבני ק"ק 'בית אל' לאחר פטירתו: ויצא מבת ציון כל הדרה בפטירת הרב החסיד קדוש יאמר לו שכל ימיו היה עסוק בחכמת האמת וממית עצמו עליה, ולא עבר עליו חצות, לילה כיום יאיר על התורה ועל העבודה, ורוב ימיו בתעניות ובהפסקות ויעל אליהו בסערה…נולד תקצ"ב1832-, נלבע ז' באלול, תרל"ד1874-. בנו בן ציון נסים ובתו רבקה-אסתר (עוזיאל-אברבנל) תרכ"ז-תשי"ז שהיתה אשה חסודה ומפורסמת בצדקנותה. (מקורות: החבצלת: ט"ו אלול, תרל"ד; י' תמוז, תרל"ה; יהודי המזרח בארץ-ישראל, גאון מ.ד., ח"ב, הוצאת המחבר, התרצ"ח, עמוד 542; לקדושים אשר בארץ, לניאדו דוד ציון, תשי"ד, עמוד ק"ד, מהד"ב, 1980, עמוד קנו).

רבי בן-ציון נסים פארידיש-פרדס – היה בן דרשני ירושלים האהודים על הציבור, בהיותו נוהג לתבל דבריו באמרי  נועם. כיהן בכמה בתי כנסת כראש ישיבה. בצעירותו נמנה בין יחידי ק"ק חסידים 'בית-אל' והיה שד"ר למערב הפנימי והחיצון, פעם בשם המוסד ופעם כשליח לעצמו. הורה בת"ת הספרדים ות"ת הבוכרים. מיחידי ישיבת אח"ד, בעלי בתים, 'שפת אמת', 'שבת אחים' בביהכנ"ס 'איסטנבוליס' שבעיר העתיקה ובפרט בימי ספירת העומר, בביכנ"ס 'ישעיה' ובביכנ"ס 'טראנטו'. בשנים האחרונות נמנה בין לומדי חברת 'מגן דוד' בישיבת מרכז הרב בירושלים. פרושיו על פרשת השבוע, תהלים, משלי, קהלת ופרקי אבות, דרושים למועדי ישראל, ברית-מילה, בר-מצוה והספד, שאלות ותשובות, נאספו ופורסמו בספר 'פרדס התורה'-תקע"ד עמודים -תשנ"ח. נישא למרת מזל אורו בת שרה והרב אברהם (המכונה בכור) קסוטו (2). נולד  בירושלים כ"ז בכסלו, תרכ"ב1862-, נלב"ע א' אד"רא , תש"ג1943-. בנו אליהו-תרנ"ג-תשל"ב ובנותיו: שמחה (והרב משה קסורלה)- תרמ"ג-תש"ט, מרים (ואלישע ד'מזרחי)-תרמ"ז-תש"מ, בת-שבע (ואברהם מנחם כהן)-תרנ"ח-תשנ"ב. (מקורות: יהודי המזרח בארץ ישראל, גאון מ.ד., הוצאת המחבר, התרצ"ח, עמוד 543; חכמי ירושלים, גאון מ.ד., הוצאת ועד העדה הספרדית, ירושלים תשל"ו, עמוד 58; לקדושים אשר בארץ, לניאדו דוד ציון, מהדורה שניה, 1980, עמוד קנז; אור תורה, סימן ק"ג, דור דור וחכמיו-דור דור ודרשניו עמוד רלג; 'אלבום גדולי ישראל' עמוד 31).

רבי אליהו פרדס – רב ופוסק, מורה ומחנך-העמיד דורות תלמידים. חבר, יו"ר ונשיא מוסדות צבוריים ותורניים שונים. כתביו בדרש ובהלכה מופיעים בכתבי עת רבים-חלקם בקובץ לזכרו-ומקובצים לדפוס. יקיר ירושלים, רבה של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית. יצא בשליחויות חינוכיות ותורניות למצרים ולבנון (בשנות השלושים) לצפון אפריקה (בכהנו כרבה של רמת-גן) אירופה ואמריקה. מיסד ונשיא קרנות 'חונן ומלוה' ו'תומכי תורה למתן הלואות לכל צר ומצוק ללא הבדל עדה או מפלגה. הונצח באתרים רבים בירושלים ובארץ: בית-ספר, בית-כנסת, יער קק"ל, בול קק"ל, תמונת דיוקנו לתפוצות, קובץ לזכרו, במות 'תורה ומדינה' בימי השנה לזכרו, המדרשה לקרוב לבבות ולאהבת ישראל בבת-ים, רחובות בירושלים, רמת-גן ובאר-שבע וגנים בבת-ים אשדוד ועוד. כזה היה האיש יחיד סגולה בדור התחיה והתקומה, אהוב לשמים ואהוב לבריות- דורש טוב לעמו ונערץ על כלל ישראל-אדם היה. נישא לאירמוזה/אליגרי בנות אסתר והראב"ד יוסף מרדכי הלוי (3) ובזיווג שני לזהרה בת יוכבד ורבי שלמה אבורביע (4). נולד בירושלים, י"ז בתמוז, תרנ"ג1893-, נלב"ע י"א ניסן, תשל"ב1972-. על בניו אמר: קח לך א'נ'ש'י'ם' ועל בנותיו: וא'ש'י'ח'ה בחקיך.

מאירמוזה:

שרה-מזכירה בעיתון 'דואר היום' בעלה ראובן אלקלעי ז"ל, מתרגם, עורך שנתון הממשלה ומחבר המילונים.

אברהם-מורה ומנהל בי"ס, מחבר פרושים לתורה ולמשנה וספרי דקדוק. מורו באונ' אמר: נוכל להתחלף בתפקידים.

מזהרה:

נסים-מורה ומנהל בי"ס, ובחו"ל כונה הרנ"פ. בשנות ה60- חבר בועדה לפיתוח תוכניות לימוד-מש.החינוך.

שלמה-מנהל מחוז ומנהל שרותי הטלפון. ממיסדי חברת 'בזק' וסמנכ"ל שיווק. חבר במוסדות צבוריים שונים.

יוסף-מוכתר ביריה במל"הש. מוסמך ומרצה באונ' בר-אילן, מנהל האגף לעבודה קהילתית, פרסומים ופרסים. 

אורה-עובדת במשרד הפנים. עוזר בכיר במסגרת המינהל לשלטון מקומי ומרצה כמנהלת המחלקה לאזרחות.

יפה-מזכירה רפואית בלשכת הבריאות. בעלה יצחק שושני מנהל סניף 'הארץ' ובאגודת העתונאים בירושלים.

מאיר-עוזר מהנדס תל-אביב בח' 'בזק'. ממונה על שיקום אסירים והעסקת נערים בחברה. אות הנשיא למתנדב

חפצי-בה-מורה ומחנכת, פרס החינוך של ע'ת"א, בעלה אברהם בן-נון הי"ד, מנהל בב.ל.ל.נפל בקרב-תשכ"ח.

(מקורות: בשנת תרפ"ב שונה שם המשפחה מפארידיש לפרדס, "יליד בן יליד הארץ מבחירי בני ציון, יו"ר באגודת 'על המשמר"-זכרון לחובבים ראשונים, גראייבסקי פ., חוברות ט"ו וי"ח,תרפ"ח; יהודי המזרח בארץ ישראל, גאון מ.ד.,ח"ב הוצאת המחבר התרצ"ח, עמוד 543; אינצקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, תדהד, כרך א' 1947, עמוד 391; ירושלים ואנשים בה, אלחנני א.ח.,הוצאת ראובן מס, 1973, עמוד 391; רבי אליהו פרדס זצ"ל, קובץ לזכרו, הוצאת עירית ירושלים-משרד הדתות, תשל"ד; האינצקלופדיה העברית, כרך כ"ח, תשל"ו, עמוד 75; אינצקלופדיה יודאיקה, ספר השנה 1977/78, הוצאת כתר, 1979, עמוד 321; לקדושים אשר בארץ, לניאדו דוד ציון, מהדורה שניה, 1980 עמוד קנז; הלואה וחסכון, ירושלים, יובל השבעים, אורלובסקי י., 1990, עמוד 135; הרובע היהודי בירושלים העתיקה יעקב אלעזר, תשל"ה1975-    עמוד 244; נשיאים בישראל, הראשונים לציון, מתוך ספרו של אברהם אלמליח, מלואים ועדכונים יעקב אלעזר, הוצאת יד לראשונים-הספריה הספרדית, תשנ"ג, עמוד 222; כנ"ל, אלעזר, תשל"ח; ספרי התקופה).

(1) משפחת קואינקה – הג"ר וידאל קואינקה דוד הראב"ד בן-ציון אברהם קואינקה בעל 'המאסף', חבר מועצת הרבנות הראשית הראשונה ורב כוללות חברון-תרכ"ז-תרצ"ז. 'מוצא משפחתנו מספרד, מהראשונים יזכר בזה יצחק בר שם-טוב קוהנקה שמדבריו הובאו בתוספת לספר 'סם חיי'…אחרי הגירוש נדדו מבניה לסלוניקי… בין השנים תר"ו-תר"ח1846-8- החלו לבוא לארץ הקודש'. (מקורות:היהודים בתורכיה ובארצות הקדם, ר"ש רוזאניס, חלק ה, עמוד 30. יהודי המזרח בארץ-ישראל, גאון מ.ד., ח"ב, הוצאת המחבר, התרצ"ח, עמוד 609).      

(2) משפחת קאסוטו – רבי אברהם קאסוטו-נרצח כ'שר' אוצר במלכות רומניה-רעיתו שרה ובנותיו:זימבול-רוזה ומזל-אורו, קיבלו גימלה ממשלת רומניה עד למלחמת העולם הראשונה. יסוד המשפחה מספרד. מקור השם:- אבן-קאפסוט, קאפסוט, ובהיגוי מאוחר יותר קאפסוטו. אחרי הגירוש נדדו בניה לאיטליה, מלטה, יוגוסלביה, מצרים ומהן לארץ ישראל. (מקורות: יהודי המזרח בארץ ישראל, גאון מ.ד., ח"ב, הוצאת המחבר, התרצ"ח).

(3) משפחת הלוי – הראב"ד יוסף מרדכי הלוי בן ארמוזה והרב אשר אברהם הלוי בעל 'פני אשר'. דור תשיעי בירושלים. נולד כ"ח סיון, תרל"ה, נלב"ע ט"ו אלול, תש"ז. מראשי רבני ירושלים, רב כוללות חברון-לאחר פטירת הגרב"צ קואינקה, חבר מועצת הרבנות הראשית לארץ-ישראל ומחבר הספר' 'שארית יוסף' ו-'וליוסף אמר'-תש"ח-שו"ת, חדושי ש"ס, דרשות ונאומים. בשנת ה'ר"פ1520- נתפרסם בירושלים הרב אלעזר הלוי. (מקורות: יהודי המזרח בארץ ישראל, גאון מ.ד. ח"ב,עמ'326).

(4) משפחת אבורביע – רבי שלמה אבורביע-תרכ"ג-תרע"ו-בן ביליידה-באידה ורבי יוסף אבורביע-ראש ישיבת 'מדרש שלמה' ובביתו ישיבת 'אור זרוע'. יסוד המשפחה מספרד. בקבר המשפחה בטיטו'אן רשום: 'פאמילייא ד'אבורביע ד'קסטיליה'. בשירי הידידות לרבי יהודה הלוי מוקדש שיר ל'רבי שלמה אבו אלרביע בר קרשפין'. (מקורות: כל שירי רבי יהודה הלוי, ח"ג, שירי ידידות, ישראל זמורה, הוצ' מחברות לספרות, תש"ה, עמ' כ"ה)